לידה שניה עם דולה

אוק 25, 2012

אותי, לידה תמיד מפחידה. בלידה הראשונה הלכתי אל הלא נודע. בלידה השניה כבר ידעתי מה עומד מולי, ולכן אפילו עוד יותר חששתי. ממה חששתי בעצם? מההריון הקשה שעברתי (שמירה משבוע 27), מהפחד שלא לעשות משהו שיפגע בתינוקת שלי, מהתסכול של חוסר האונים, מהמכאבים של ההריון, מהכאב של הלידה, והכי הכי חשוב – שהלידה תעבור בשלום – על העוברית שלי וגם עלי.

ואז פגשתי את מירב

התחלתי איתה תהליך של בניית אמון, הכרות, ומפגשים וטיפולים בסביבות שבוע 34. והרגשתי שיש מי שמקשיב. את מי לשתף בכל הפחדים. מי שעוזרת לי גם לעבור את הרגעים הקשים האלו, וגם שנוטעת בי כוחות וביטחון לקראת הלידה. הלידה הטבעית והרגילה שאני רוצה.

והלידה עצמה היתה בסופו של דבר חוויה מדהימה. יש לי זכות אדירה להיות בין קומץ הנשים המועט הזה שעבורן הלידה היא חוויה מרגשת, חיובית, חזקה ובונה. ואני לא מזלזלת בכוחות שלי, או בנוכחותו של בעלי התומך והאוהב – שאני חושבת שהתאהבתי בו מחדש בשעות האלו שהעברנו יחד בחדר הלידה – אבל אין ספק שמירב, עם הנוכחות שלה, התמיכה שלה, הידע שלה, הרוגע שלה והמגע שלה עשתה עבורי ה-מ-ו-ן. ובאותם רגעים שהיא נגעה בי, שמחתי שכבר התוודעתי אל המגע שלה עוד בזמן ההריון, כי אפילו בציר הכי כואב, כשהרגשתי את היד שלה על הברך שלי, הבנת שהיא הולכת כעת להרים לי אותה בכדי להפיג את הכאב ושיתפתי מיד פעולה. הגוף שלי נכנע למגע שלה, הוא הכיר אותה, הוא סמך עליה. ואני ובעלי סמכנו עליה.

יש הרבה סיבות לקחת דולה

שתלווה אותך בהריון ובלידה. מההתנסות שלי בלידה הראשונה, שסך הכל עברה בשלום ובצורה טבעית, נשאר לי טעם מר כי היתה לי דולה צעירה ולא מנוסה שלא הבינה את הצרכים שלי ברגע האמת ולא מצאה את הדרך להרגיע את הגוף הכואב שלי. לכן בלידה השניה היה לי חשוב לחפש תכונות מסויימות מאוד אצל מי שאני רוצה שתלווה אותי בלידה: היא צריכה להיות קודם כל אישה עדינה ורגועה, ומצד שני חזקה מספיק להכיל את הפחדים שלי ולחזק אותי. צריכה להיות לה הסבלנות ללמוד להכיר אותי. וללמוד להכיר את הגוף שלי – למה הוא מגיב יותר טוב, למה פחות טוב. היא צריכה להיות מנוסה, בעלת ידע עצום ומגוון בכל מיני שיטות טיפוליות. עליה לדעת מתי אני צריכה את עצתה בהחלטות הקשות. ומעל הכל, אני צריכה להרגיש איתה הכי טבעית וחופשיה בעולם.

ואת כל אלו מצאתי במירב. ואחרי הלידה, כשהתינוקת המדהימה שלי שכבה לה סגולה ומקומטת על החזה הכואב שלי, ואני בוכה וצוחקת ובעלי מחבק, ראיתי את מירב לצידי, בוכה מהתרגשות. וסוף סוף הבנתי למה היא עושה את זה – למה היא בוחרת להשאיר את הבעל והילדות בבית ולבוא להחזיק אותי כשאני מדממת וצורחת וכואבת ולהיות לצידי ברגעים הכי קשים שלי – כי היא פשוט אוהבת את מה שהיא עושה. ולכן היא כל כך טובה בזה.

ולך, הקוראת ההריונית שמתלבטת, אני מאחלת לידה קלה ומוצלחת ומאושרת.
עדי

סיפור הלידה של עדי על לידה עם ליווי של דולה

מטופלים מספרים

מירב, אנחנו מכירות כבר שנים, מאז ההריון של אלעד (9) במהלכו אפשרת לי להמשיך ללכת למרות דלקת באגן בזכות טיפולי השיאצו, וליווית את הלידה הטבעית המהירה והממוקדת, שהיתה חוויה מעצימה עבור כולנו. את מתן בכורי ילדתי בלידה "בית חולימית" נוראית, וללא תמיכה בהנקה שנכשלה. היה לי … המשך קריאה ←

עידית בקשיעידית אמא של מתן אלעד ורועי, מושב סלעית